במקום העבודה אנחנו שואפים לפעול מתוך שני יסודות קיומיים חזקים - תחושת הקהילתיות ותחושת המשמעות. במידה והם קיימים, אנחנו נשגשג, נהיה פרודוקטיביים ומקום העבודה יפרח. אך במידה ושני היסודות לא מתקיימים, אנחנו נסתגר לאט בתוך עצמנו, נשתתק, ובסופו של דבר נעזוב.
עלינו תמיד לזכור - העובדה שאנו שייכים לקהילה, כלומר מקום עבודה או משפחה, לא אומר שהיא מהווה קהילת משמעות עבורנו.
עולם פוסט-הקורונה הציב את החשיבות העליונה של יסודות אלה בחיינו, ובעיקר את ההכרה בהיעדרם. התוצאה היא העצמתם של שלושה משברים שסימניהם ניכרים כבר כמה עשרות שנים:

1. משבר מנהיגות - היעדר הבנת האחריות של מנהלים לעיצוב קהילתם, לצד היעדר כלים ושפה מתאימה לעיצוב מקום העבודה כקהילת משמעות.
2. משבר בדידות - יש לו השלכות עצומות על חיינו וחיי ילדנו. משבר זה מכונה ה"מגפה השקטה" והוא תוצאה של היעדר תחושת קהילתיות ופירוק הזיקות החברתיות במקום העבודה ולמקום העבודה.
3. משבר משמעות - אחד הגורמים למה שמכונה ה"התפטרות השקטה", אך תוצאותיו אינן נגמרות בשוק התעסוקה בלבד, אלא מתבטאות בכל ממדי החיים והחברה. משבר זה מתבטא בהיעדר תחושת ייעוד ותכלית, ריקנות וחוסן נמוך. מתברר, שמעבר לכל הפינוקים האפשריים שחברות וארגונים יודעות להעניק, ישנו מרחב שלם שמשפיע על מערכת קבלת ההחלטות של העובד ועל מרחב העבודה שלו. יש לכך השפעה עצומה על המוטיבציה של העובדים שמצריך שינוי פרדיגמה שכן פרדיגמת ה"פינוקים" איננה עובדת יותר.

משמעות איננה פריבילגיה, אלא צורך קיומי, והיא איננה באחריותו הבלעדית של העובד, אלא באחריות המנהיגות הקהילתית (המנהל) וביצירת מרחב עבודה מאפשר ומחולל משמעות. כשאנו מוסיפים לזה את מאפייני מהפכת המידע ושינוי תחושת המציאות הקיצונית שהיא יצרה, אנו מקבלים תמהיל הרסני שהורס את עולם הקהילות (ממשפחות ועד מקומות עבודה) ופוגע בפרטים שיש בתוכן.

הרצאה זו מציגה ומציעה את שפת המשמעות כשפה לעיצוב הקהילה במקום העבודה ולהעניק למנהלים ולאנשי הדרכה וחינוך כלים ועקרונות ליישום יצירת מרחבי משמעות.  שפת המשמעות הינה שפה לעיצוב הארגון כקהילת משמעות. מטרתה להשפיע ולעצב את חיי היומיום במקום העבודה לצד האתוס והייעוד של הקהילה ושל חבריה. ארגון שמציב את אידיאל המשמעות כאידיאל מרכזי יתאפיין ביציבות, חוסן, לכידות ופרודוקטיביות. המודל בנוי מחמישה אלמנטים שניתן ליישם באמצעות מערכת של עקרונות, שגרות ופעולות. שפת המשמעות מבוססת על מודל משמעות ייחודי שפיתח ד"ר שמעון אזולאי. ישנה אפשרות גם לליווי תהליך וסדנאות שונות.

בסופו של תהליך נגלה שהמשמעות אינה "בשמים", אלא קרובה אלינו הרבה יותר משנדמה. עוד יתגלה עד כמה המימוש של תפיסה זו קריטי לרווחה הנפשית, החברתית ואף הכלכלית (שלנו ושל ילדינו) ומבלי משים, אף ימצא הנתיב אל האושר החמקמק והמתעתע.

ההרצאה מבוססת על ספרו של המרצה ד"ר שמעון אזולאי: קץ האושר - פילוסופיה ומשמעות החיים.

העידן הזה, המכונה VUCA, המתאפיין בחוסר-יציבות, אי-ודאות, מורכבות ועמימות, מציב בפנינו שני אתגרי חינוך כבירים. מצד אחד עלינו להכשיר ולאמן את התלמידים והילדים להיות "שחקני משמעות" (מושג אשר יוסבר בהרחבה בהרצאה) בכדי להתמודד עם המציאות הכאוטית אשר הם חווים ביומיום ומאפיינת את עולם המחר. בין המאפיינים של שחקן המשמעות ניתן למנות את יכולתו של הילד לעבור מפסיביות מאקטיביות, את יכולתו ליצור תוכן ייחודי ואת החוסן המנטלי הנדרש להתמודד עם אתגרים רגשיים וקיומיים. ללא יכולת זו, ישנה סכנה שילדינו יהפכו ללא רלוונטיים הן תעסוקתית והן חברתית. למרבה הצער, חלק גדול ממערכות החינוך כיום אינן נענות לאתגר הזה. מצד שני, עלינו ליצור את הכיתות, בתי הספר, הגנים ואפילו משפחתנו שלנו כ"קהילות משמעות". יצירתה של הקהילה כקהילת משמעות מאפשרת את האימון המתמיד של הילדים כשחקני משמעות, יוצרת זיקה חזקה שמונעת נשירה וניכור ומעניקה לכל ילד את וילדה את מקומם הייחודי.

מטרת ההרצאה היא להסביר את מושגים אלו ואת חשיבותם ובמקביל להציע את "שפת המשמעות" כשפה מעשית לעיצוב המרחב החינוכי והפדגוגי.

שפת המשמעות מבוססת על מודל משמעות ייחודי שפיתח ד"ר שמעון אזולאי.

התוכנית מאפשרת לך להצטרף למסע של הכרות פנימית עמוקה. מסע מרתק בו נגלה שאפשר לחיות אחרת בזכות יישום תחום המשמעות.

בסוף הריטריט נצא מחוזקים לחיים מלאים ומשמעותיים יותר בתחום האישי, משפחתי, מקצועי ועסקי.

במהלך הריטריט נכשיר ונלמד את שפת המשמעות, העקרונות המובילים, רמות פיתוח לאוכלוסיות ייעודיות, נכיר כל אחד ואחת את עולמו הפנימי ונצא למסע אישי ייחודי. לכל אדם יש תדר יסוד שמניע אותו ובהכשרה נלמד איך להתמקד ביסוד המשמעות ולהתמודד עם נוכחותו בחיי האדם.
התוכנית מורכבת מלמידה פעילה, סדנאות ומשחקי משמעות במטרה ליישם את התכנים בצורה הטובה ביותר.